בן דויד ודבורה. נולד ביום ד' בתמוז תרצ"ה (5.7.1935) ברחובות. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי ולאחר-מכן למד בבית-ספר מקצועי של "אורט" והיה למכונאי. השתייך ל"השומר הצעיר" והיה מחבריו המסורים והבולטים של קיבוץ זיקים. חייו היו קשים בבית הוריו: מגיל צעיר היה הוא החזק שנשא בעול- המשפחה. עבד במוסך בנגב ויש שלא בא אוכל אל פיו, נסע ב"טרמפים" ומסר את דמי-הכיס שלו להורים. לאחר-מכן יצא לעבוד בקיבוצים שונים. יחד עם זה מצא את הגשר בין הבית ל"קן", ל"גדוד" ול"גרעין", כי תמיד שאף לחיות עם כל חבריו וככל חבריו. ריכז את טיוליהם, היה חבר מעודד ותומך והכל הרגישו בקרבתו בטחון רב עד שלא נזקקו לאיש זולתו. מלבד לעבודתו המייגעת ולפעילותו בקרב תנועתו וחבריו התייחס ברצינות גם ליציאתו לצה"ל בהגיע גיל-גיוסו בינואר 1955. הוא יצא לקורס-חבלנים אך בכל מכתביו הזכיר את שיבתו למשק, יום זה אשר לו ייחל כצו לבנות את חייו ואת חיי- הוריו. אולם גורלו רצה אחרת וביום כ"א בתשרי תשי"ז (26.9.1956) השתתף בקרב בסביבות חוסאן אשר בו נפל. הובא למנוחת-עולמים במשק זיקים. הקיבוץ הוציא חוברת לזכרו ולזכר עוד שלושה מחברי-המשק שנפלו. בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים", הועלה זכרו.